62 חודשי מאסר וקנס של 80,000 ש"ח למנהל ובעל השליטה בחב' יגעת ומצאת בגין עבירות מס

<#2#>

ג ז ר   ד י ן

מ ב ו א

כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים 6, 7 ו-8 ונגד תאגידים בניהולם, הנאשמות 1 עד 5, כולל 6 פרטי אישום, המייחסים להם, בצירופים שונים, עבירות שביצעו לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").

אפרט כבר בתחילת דבריי, בתמצית ובקצרה, את גלגוליו של התיק, שראשיתו בכפירת הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום, והמשכו, בשמיעת הראיות בפני כב' השופט דן מור. בהכרעת הדין מיום 9.3.09 זוכו הנאשמים 7 ו-8, דב לוין ואליס עוזרי (להלן בהתאמה: "לוין"; "עוזרי"), וכן, התאגידים שניהלו (החברות הנאשמות 2 עד 5, להלן בהתאמה: "יחר"; "כוכב הבריאות"; סלטילי"; "כלבו ספר") מהעבירות שבכתב האישום. הנאשם 6, חיים מנחם (להלן: "מנחם") והנאשמת 1, חב' יגעת ומצאת בע"מ (להלן: "יגעת ומצאת") זוכו ממרבית האישומים, אך הורשעו בעבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות כדין, ובמסירת או השמדת מסמכים שנדרשו לנהל או למסור, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. על מנחם נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל ו-14 חודשי מאסר על תנאי, וכן, קנס כספי בסך 30,000 ש"ח. על יגעת ומצאת הוטל קנס כספי סמלי בן 100 ש"ח.

המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על זיכויים של הנאשמים מהעבירות שבכתב האישום, ועל קולת העונש שנגזר על הנאשמים 1 ו-6 בגין העבירות בהן הורשעו (ע"פ 7366/09; ע"פ 7571/09). מנחם ויגעת ומצאת ערערו על הרשעתם ועל חומרת עונשו של מנחם (ע"פ 7578/09).

ביום 15.9.2010 ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, שבו נדחה ערעורם של מנחם ויגעת ומצאת; והתקבלו הערעורים שהגישה המדינה בחלקם הארי, הכל כפי שיפורט בהמשך.

התיק הוחזר לבית המשפט קמא, לשמיעת הראיות והטיעונים לעונש ולגזירת דינם של הנאשמים, והועבר לטיפולי. עתירת הסנגור לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 1359/11) שיורה על קיום הדיון האמור בפני השופט דן מור - נדחתה, ועל כן, נשמעו לפניי הראיות והטיעונים לעונש.  

האישומים - ההרשעה

בשל גלגוליה של הפרשה והררי הכתובים בעניינה, אקצר ככל האפשר בתיאור העובדות, ואתמקד בעיקר ובלב הנושאים שהם החשובים בקביעת העונש.

כתב האישום כולל, כאמור, ששה אישומים שהרקע העובדתי להם - התנהלותם של מנחם ויגעת ומצאת והנאשמים האחרים מול רשויות המס, התנהלות אשר באה לידי ביטוי בהוצאה שלא כדין של חשבוניות מס ע"י מנחם ויגעת ומצאת, ומסירתן לאחרים, ביניהם, הנאשמים האחרים בתיק. במוקד הפרשה - השיטה שבה נקט מנחם, בהציעו (בפרסומים פומביים) לעצמאים שחפצים להימנע מדיווח ומהתנהלות מול רשויות המס, להוציא במקומם חשבוניות מס של יגעת ומצאת, שנחזו להיות חשבוניות כדין בגין עבודות או שירותים שסיפקו האחרים ללקוחותיהם. האישומים השונים בכתב האישום עוסקים בדרך מימושה של ה"שיטה" המתוארת, בין מנחם ויגעת ומצאת לבין הנאשמים האחרים.

האישום הראשון ייחס למנחם את הוצאתן שלא כדין של 22 חשבוניות מס לחברת "טרלידור סורגים מתקפלים 1991 בע"מ", באמצעות פירמות שונות, במהלכן של השנים 2000 ו-2001, עבור שירותים שסיפקו אחרים [עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ]; וכן, הגשתם של 69 דו"חות מע"מ תקופתיים בהם דווח על ניכוי מס תשומות כשאין בידו המסמכים כנדרש בסעיף 38 לחוק [עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ], כשהמטרה היא להתחמק או להשתמט מתשלום מסים בסך 2,523,994 ש"ח. מנחם הואשם גם בכך שבשנים 1997 עד 2000 לא ניהל פנקסי חשבונות, והסתיר או השמיד מסמכים [עבירות לפי הסעיפים 117(א)(7) ו-117(ב)(7) לחוק מע"מ].   

באישום השני הואשמו מנחם ויגעת ומצאת במימושה של "השיטה" המתוארת, משמע: הפצתן של 559 חשבוניות מס ריקות לחפצים בשירותיהם, תוך יצירת מצג שווא לפיו נותני השירותים הם עובדי יגעת ומצאת [559 עבירות על סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ]. מאחר שלא נוהלו פנקסי חשבונות כדין בין חודש דצמבר 2001 וחודש מאי 2003, אחר שמסמכים הוסתרו, וכן, משום שהמס אותו גבתה יגעת ומצאת לא הועבר לרשויות מע"מ, הואשמו השניים גם בעבירות לפי הסעיפים 117(א)(7) ו-117(ב)(7) לחוק מע"מ, וב-18 עבירות נוספות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, כשמטרתם, נטען, להתחמק או להשתמט מתשלום מסים בסך 1,620,278 ש"ח.

האישומים השלישי, הרביעי, החמישי והשישי ייחסו ליגעת ומצאת, באמצעות מנחם, הוצאתן של 85 חשבוניות מס לחברות הנאשמות 2, 3, 4 ו-5 - "יחר", "כוכב הבריאות", "סלטילי" ו-"כלבו ספר" - בלא שסיפקה להן את השירותים המפורטים באותן החשבוניות. מאחר שלוין, עוזרי והחברות הנאשמות ניכו את מס התשומות שנבע מהחשבוניות שהוציאו מנחם ויגעת ומצאת, הם הואשמו בעבירות לפי הסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, וסעיף 119 לחוק מע"מ ביחס ללוין ועוזרי, מנהלי החברות.

בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, כי "השיטה" שבה נקט מנחם עומדת בסתירה להוראות חוק מע"מ; שכן, לא נתכנו קשרי שירות או עבודה בין יגעת ומצאת לבין נותני השירותים או מבצעי העבודה אשר קיבלו את החשבוניות שלה; דהיינו: העבודות והשירותים שסיפקו האחרונים לא היו במסגרת עסקיהם ומטרותיהם של מנחם ויגעת ומצאת; כן נקבע בפסק הדין, כי המטרה האמיתית והמעשית של ההתקשרות הייתה לפטור את הנאשמים, נותני השרות ומבצעי העבודה מניהול ספרים ומהגשת דיווח למע"מ. משום כך, מצא בית המשפט המחוזי כי מעשיהם של מנחם ויגעת ומצאת והנאשמים האחרים מהווים עבירה לפי חוק מע"מ.

תוצאות פסק הדין שניתן בערעור תפורטנה להלן.

מנחם וחברת "יגעת ומצאת" הורשעו בעבירות הבאות:

א. הרשעתם מבית משפט השלום בעבירות שעניינן אי ניהול פנקסי חשבונות כדין, ו הסתרת או השמדת פנקסים במטרה להתחמק ממס במסגרת האישום הראשון והאישום השני, לפי הסעיפים 117(א)(7) ו-117(ב)(7) נותרה על כנה, לאחר שנדחה ערעורם של השניים;

ב. במסגרת האישום הראשון הרשיע בית המשפט המחוזי את מנחם בביצוע 22 עבירות שעניינן הוצאת חשבוניות מס שלא זכאי היה להוציאן לפי סעיף 117(א)(5); ובביצוע 69 עבירות שעניינן ניכוי מס תשומות ללא מסמך כנדרש בסעיף 38 לחוק מע"מ לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ;